מצב הקורא/ת
קרוב משפחה מבוגר/ת מבשל/ת מנה לפי אינסטינקט, בלי מידות. אתם רוצים ללמוד אותה או ללמד אותה למישהו צעיר יותר. תרגום של הרגשה לשלבים הוא אתגר.
הרעיון המרכזי
מתכונים שנעשים לפי הרגשה נשענים על רמזי מראה, ריח ומרקם. התבוננות צמודה ומדידה תוך כדי עשייה עוזרות לתעד פרטים. שאלות על הסיבה לכל שלב חושפות ידע סמוי. כתיבת רמזים תיאוריים, כמו "עד שזה מריח אגוזי", משמרת את ההרגשה.
שלבים מעשיים
- לבשל יחד. לבשל לצד האדם שמכיר/ה את המתכון.
- למדוד תוך כדי. למדוד חופנים וקמצוצים בכוסות ובכפות.
- לשאול למה. לשאול למה כל שלב נעשה.
- לכתוב רמזים. לרשום רמזים חושיים, כמו צבע, ריח ומרקם.
- לנסות ולעדן. לבשל את המתכון לבד ולכוונן את ההערות.
דוגמה מעובדת
דוגמה בדיונית
דינה בישלה את הפיתה של סבא שלה יחד איתו. הוא הוסיף מים "עד שזה מרגיש נכון". היא ביקשה ממנו לעצור בזמן שהיא מדדה, ואז רשמה שהבצק צריך להרגיש רך כמו תנוך אוזן. בשבוע שלמחרת היא בישלה אותו לבד וכיוונה את כמות המים במעט. לאחר מכן היא לימדה את המתכון לאחיינית שלה בעזרת ההערות שלה.
גבולות
- לכבד קרובי משפחה שמעדיפים לשמור מתכונים לעצמם.
- לעדכן שיטות ותיקות לפי הנחיות בטיחות מזון עדכניות.
- להיות סבלניים ומעריכים כשלומדים מאחרים.
דבר אחד לנסות השבוע
לבשל השבוע עם מישהו שמכין מנה לפי הרגשה ולרשום רמז חושי אחד שהוא משתמש בו.
שאלה לדיון
איך תיעדתם מתכון שנעשה בדרך כלל לפי הרגשה? שתפו אותו ב-Collasia.
