מצב הקורא/ת
אתם/ן מתאמים/ות מתנדבים במועדון, בעמותה או בפרויקט קהילתי. אנשים מצטרפים בהתלהבות, ואז מתרחקים אחרי כמה חודשים. אתם/ן חושדים/ות שהם לא תמיד רואים את ההבדל שהם יוצרים או מרגישים מוערכים.
הרעיון המרכזי
הכרה אפקטיבית היא אישית, ספציפית וקבועה ולא מזדמנת וכללית. לספר למתנדבים מה השיג המאמץ שלהם, להודות להם בשמם, ולעתים לחגוג יחד בונה נאמנות. לבקש את הרעיונות שלהם מראה שהניסיון שלהם חשוב לא פחות מהשעות שלהם.
צעדים מעשיים
- הודו לאנשים באופן אישי. אמרו תודה בשם בסוף המשמרות או בפתק קצר. תודה ספציפית שווה יותר מהודעות קבוצתיות.
- שתפו את ההשפעה. ספרו למתנדבים מה השיגה העבודה שלהם, כמו ארוחות שהוגשו או עצים שנשתלו.
- חגגו יחד. ארגנו מפגש פשוט או התכנסות לסיום העונה.
- הכירו בפומבי בהסכמה. הדגישו תרומות בעלוני מידע או על לוחות, אם המתנדבים מרגישים בנוח.
- בקשו משוב. הזמינו מתנדבים לשתף רעיונות וחששות.
דוגמה מעובדת
דוגמה בדיונית
רכזת של בנק מזון שמה לב שמתנדבים חדשים כמעט ולא נשארים מעבר לשלושה חודשים. היא החלה לשלוח דוא"ל חודשי קצר שבו שיתפה בכמה משפחות טופלו והודתה למתנדבים בשמם על משימות ספציפיות. היא גם ארגנה ארוחת "כל אחד מביא משהו" בכל עונה וביקשה מהמתנדבים הצעות. בתוך שנה, יותר מתנדבים נשארו לזמן ארוך יותר, וכמה הצעות שיפרו את תהליך המיון.
גבולות
- כבדו את הפרטיות של המתנדבים ושאלו לפני שיתוף שמות או תמונות.
- הכירו בתרומות בצורה הוגנת ומכילה.
- הימנעו מיצירת לחץ או השוואות בין מתנדבים.
דבר אחד לנסות השבוע
הודו השבוע למתנדב/ת אחד/ת בשמם על תרומה ספציפית.
שאלה לדיון
איך ארגון הכיר בתרומה שלכם/ן והשאיר אתכם/ן מעורבים/ות? שתפו ב-Collasia.



