מצב הקורא/ת
מישהו או מישהי שחשובים לכם נפטרו. חזרתם לעבודה, או שלא עזבתם אותה כלל, ואתם מנסים להמשיך כרגיל. אבל הריכוז בא והולך, יש משימות שמרגישות בלתי אפשריות, ואתם לא בטוחים מה, אם בכלל, לספר לעמיתים.
הרעיון המרכזי
אבל יכול לשנות את מה שמרגיש לנו בר-ביצוע, וכל אחד ואחת חווים אותו אחרת. תקשורת מעשית, תמיכה ומידה של גמישות יכולות לעזור — בלי שמישהו יקבע לוח זמנים מתי אמורים להרגיש טוב יותר.
צעדים מעשיים
- זהו צרכים מעשיים. מה יעזור לכם עכשיו: חופשה, שעות גמישות, פחות פגישות, עזרה עם מועד אחרון?
- שקלו מה לשתף. החליטו מה תרצו שהעמיתים ידעו. לרוב, אמירה קצרה מספיקה.
- בחנו את עומס העבודה. זהו מה שאפשר לדחות, להאציל או לפשט.
- חפשו תמיכה. הישענו על חברים ומשפחה, ושקלו פנייה ליועץ/ת או לקבוצת תמיכה באבל.
- בחנו מחדש לאורך זמן. הצרכים שלכם עשויים להשתנות; חזרו על הסדרים בעוד כמה שבועות.
דוגמה
דוגמה בדיונית
האנשים והפרטים בדויים כדי להמחיש גישה. אין כאן דיווח על תוצאות.
אמה של אלנה נפטרה בחודש שעבר. היא אומרת למנהל שלה: "חזרתי, אבל הריכוז שלי לא לגמרי שם. אפשר להתרחק מהמצגת ללקוח לכמה שבועות?" היא מספרת לצוות שלה רק שהיא חוותה אבל. המנהל מסכים, והם מתכננים לבדוק את המצב בעוד שלושה שבועות. אלנה גם מצטרפת לקבוצת תמיכה מקומית באבל.
כלי מלווה: בקשה לתמיכה באבל ובעבודה
גבולות
- אין דרך נכונה או לוח זמנים לאבל.
- אתם מחליטים מה לשתף בעבודה.
- אם האבל מעלה מחשבות על פגיעה עצמית או מקשה מאוד על חיי היום-יום, חפשו תמיכה מקצועית.
איפה למצוא תמיכה
במקרה של אבל, מתח במשפחה או בזוגיות, רופא/ה, יועץ/ת מוסמך/ת או קבוצת תמיכה מקומית יכולים לעזור. אם יש לכם מחשבות אובדניות, התקשרו או שלחו הודעה ל-988 בארה"ב. אם אתם חשים לא בטוחים בבית, קו החירום הלאומי לאלימות במשפחה הוא 1-800-799-7233, או שלחו START ל-88788.
מחוץ לארה"ב, פנו למספר החירום המקומי, לרופא/ה שלכם או לקו סיוע לאומי במדינה שלכם.
מקורות שנעיינו בהם: WHO, Mental health at work.
פעולה לחבר/ה
הכינו בקשה קצרה ומעשית לתמיכה, אם תרצו.
שאלה לדיון
מה עזר לכם או לעמית/ה לחזור לעבודה אחרי אובדן?
