מצב הקורא
אי-הסכמה היא חלק מכל דיון מקצועי מועיל. אבל במעגל או בפגישה, חילוקי דעות עלולים להפוך במהירות לאישיים, ולעיתים אנשים נמנעים מהם לגמרי והדיון נשאר שטחי. גם מנחים וגם חברים צריכים כלים לבחינה פורייה של הבדלי גישות.
הרעיון המרכזי
אי-הסכמה בונה בוחנת רעיונות תוך שמירה על כבוד כלפי האנשים המעורבים. כדאי לוודא שהבנתם את העמדה של הצד השני, להפוך הנחות לגלויות ולבחון ראיות או חלופות, ורק אחר כך להגדיר מה נשאר פתוח.
צעדים מעשיים
- נסחו מחדש את הסוגיה. התחילו בלומר במה האי-הסכמה עוסקת בפועל. ויכוחים רבים נמשכים כי אנשים עונים על שאלות שונות. המשפט "נשמע שאנחנו מסכימים על המטרה אבל חלוקים לגבי העיתוי" ממקד את הדיון. אם אתם המנחים, ניסוח מחדש ניטרלי גם מוריד את מידת המתח.
- כדאי לפרק את האי-הסכמה לחלקים. אנשים יכולים לחלוק על העובדות, על משמעות העובדות או על מה חשוב יותר. כל סוג של אי-הסכמה דורש שיחה אחרת. שאלה עובדתית אפשר להכריע באמצעות בחינת ראיות. הבדל בסדרי עדיפויות בדרך כלל אי אפשר להכריע, אבל אפשר להבהיר אותו.
- ודאו הבנה. לפני שאתם מגיבים, סכמו את העמדה של הצד השני בדרך שבעל העמדה יסכים לה: "אז החשש שלך הוא שאם נתקדם מהר יותר, הצוות יישאר בלי הכשרה. נכון?" כך אתם מראים כבוד, תופסים אי-הבנות מוקדם, ולא פעם מגלים שהפער קטן ממה שנראה. אם אינכם מצליחים לסכם את העמדה האחרת בהגינות, שאלו שאלה במקום להתווכח.
- בדיונים כתובים השלב הזה חשוב אפילו יותר. קל לפרש טון לא נכון בטקסט, ותגובה מהירה עלולה להישמע מבטלת גם כשלא הייתה זו הכוונה. הרגע שבו אתם מנסחים מחדש את העמדה האחרת לפני התגובה מאט את ההתכתבות באופן מועיל.
- הבחינו בין ראיות להנחות. הפרידו בין מה שכל אחד ראה לבין מה שהוא מאמין שיקרה. "בשני התפקידים האחרונים שלי, הגישה הזו הובילה לעזיבה גבוהה יותר" היא ניסיון. "זה לעולם לא יעבוד" היא תחזית. שתיהן יכולות להיות בעלות ערך, אבל הן ראויות למשקל שונה. שאלו על ההקשר שמאחורי הניסיון של כל אחד, שכן ראיות ממסגרת אחת לא בהכרח מתאימות למסגרת אחרת. שני אנשים יכולים להיות צודקים לגבי מה שראו ועדיין לחלוק על משמעות הדבר למצב אחר.
- הפכו גם את ההנחות שלכם לגלויות. "אני מניח שהתקציב יישאר כפי שהוא" מזמין אחרים לתקן אתכם אם זה לא המצב.
- הציעו חלופות. חפשו אפשרויות שנותנות מענה לחששות של שני הצדדים. לעיתים קרובות אי-הסכמה מציגה שתי אפשרויות כשיש יותר. פיילוט, גישה מדורגת או מדד הצלחה אחר יכולים לפתור מה שנראה כסכסוך קבוע. הזמינו גם אחרים להציע חלופות, במיוחד חברים שעוד לא דיברו. ייתכן שהם יראו אפשרויות שהקרובים ביותר לאי-ההסכמה פספסו.
- זהו הסכמות ושאלות פתוחות. סיימו בסיכום של מה שהקבוצה מסכימה עליו, מה נשאר לא פתור ומה יעזור להכריע בכך. לא כל אי-הסכמה חייבת להסתיים בהסכמה. תיעוד ברור של המקומות שבהם הדעות נבדלות, ושל הסיבות לכך, הוא תוצאה מועילה כשלעצמה.
- אם אתם המנחים, הודו לאנשים משני הצדדים על ההשתתפות. חברים שרואים אי-הסכמה שמטופלת היטב נוטים יותר להביע דעה שונה בפעם הבאה, וזה הופך דיונים עתידיים למועילים יותר לכולם.
דוגמה מעשית
דוגמה בדיונית
במעגל למנהלי משאבי אנוש, Marta טוענת שחברות צריכות להפסיק להשתמש בדירוגי ביצועים שנתיים. Kevin משיב שביטול הדירוגים בחברה שלו הפך את החלטות השכר להוגנות פחות.
המנחה, Asha, מנסחת מחדש את הסוגיה: "נשמע שהשאלה היא אם ביטול הדירוגים מסייע להוגנות בהחלטות שכר או פוגע בה." היא שואלת את Kevin מה קרה בחברה שלו. הוא מסביר שמנהלים התחילו לקבל החלטות שכר בלי סטנדרט משותף, ושקבוצות מסוימות קיבלו העלאות קטנות יותר.
Marta מכירה בנקודה ושואלת אם בחברה שלו החליפו את הדירוגים במשהו. Kevin אומר שלא. Marta מסבירה שבחברה שלה הנהיגו במקום זאת דיוני כיול מובנים.
Asha מסכמת: "אנחנו מסכימים שהוגנות בשכר חשובה ושביטול דירוגים בלי תחליף יוצר בעיות. השאלה הפתוחה היא אם דיוני כיול הם תחליף אמין. מישהו מדד את זה?"
שני חברים נוספים משיבים מתוך הניסיון שלהם. הדיון מסתיים בלי הסכמה מלאה, אבל עם שאלה ברורה יותר ועם כמה דוגמאות מועילות.
גבולות
- חלקו על רעיונות, לא על אנשים. הימנעו מהערות על מניעים, על אינטליגנציה או על אופי.
- אם דיון הופך לאישי או עוין, על המנחים לעצור אותו ולהזכיר לחברים את הציפיות של הקהילה.
- אל תבקשו מחברים לשתף מידע סודי כדי לתמוך בטיעון שלהם.
- יש אי-הסכמות שנובעות מערכים שונים ולא מראיות שונות. הכירו בכך במקום לדחוף לתשובה אחת.
פעולה אחת לנסות עם עמית מקצועי
באי-ההסכמה הבאה שלכם, סכמו את העמדה של הצד השני ושאלו אם הבנתם אותה נכון לפני שאתם מגיבים.
שאלה לדיון
מתי אי-הסכמה שינתה את דעתכם, ומה עשה הצד השני שאפשר זאת?
