תנו לקצב ההשתתפות להתאים ליכולת שלכם

מצב הקורא

אתם מרגישים שעליכם להיות נוכחים בקהילות המקצועיות שלכם כל הזמן: לפרסם, להגיב, להשתתף באירועים ולהנחות דיונים. כשהעבודה או החיים עמוסים, אתם לא מצליחים לעמוד בקצב, ואז אתם או דוחפים את עצמכם יותר מדי או נעלמים לגמרי, ובסוף מרגישים אשמה.

הרעיון המרכזי

ההשתתפות המקצועית שלכם יכולה להשתנות בהתאם לנסיבות. בחרו קצב שמאפשר לתרום תרומה משמעותית, בלי להניח שעליכם להישאר גלויים כל הזמן.

צעדים מעשיים

1. בדקו את היכולת שלכם. התחילו בהסתכלות כנה על המצב הנוכחי. מה העבודה העיקרית שלכם דורשת בחודש הקרוב? אילו אחריות נוספות יש לכם, כמו משפחה, בריאות, לימודים או התחייבויות אחרות? כמה זמן ואנרגיה אתם יכולים באמת להקדיש לקהילות מקצועיות? היכולת אינה קבועה. היא משתנה עם פרויקטים, עונות בשנה ואירועים בחיים. בדיקה שמדויקת היום עשויה לא להתאים בעוד שלושה חודשים.
2. בחרו רמת השתתפות. קבעו רמת השתתפות שמתאימה ליכולת שלכם. אפשר לחשוב על כמה רמות: פעילה: הנחיה, פרסום קבוע, השתתפות ברוב האירועים. יציבה: פרסום או תגובה פעם או פעמיים בשבוע והשתתפות באירוע מדי פעם. קלה: קריאה סדירה ותרומה כשיש לכם משהו ספציפי להוסיף. הפסקה: נסיגה לתקופה מסוימת, מתוך כוונה לחזור. בחרו רמה אחת לכל קהילה או מעגל שאתם שייכים אליהם, לפי מידת החשיבות שלהם עבורכם כרגע. אין צורך באותה רמה בכל מקום. אפשר להיות פעילים במעגל אחד שהכי חשוב לכם, ובעלי השתתפות קלה באחרים.
3. עדכנו בעת הצורך. אם אחרים מסתמכים עליכם, למשל כמנחים משותפים, כמתנדבים או כתורמים קבועים, ספרו להם על כל שינוי. הודעה קצרה מספיקה: "בחודשיים הקרובים אהיה זמין/ה פחות בגלל מועד הגשה של פרויקט. עדיין אצטרף/ף לדיון החודשי, אבל לא אוכל להנחות." תקשורת ברורה מונעת מאחרים לתהות או למלא את מקומכם בלי הודעה מראש. היא גם מקלה על החזרה בהמשך, כי אנשים יודעים שההיעדרות הייתה מתוכננת. אם איש אינו תלוי בהשתתפותכם, אין צורך להכריז על שינוי.
4. שמרו על זמן התאוששות. השאירו מקום בלוח הזמנים למנוחה ולזמן הרחק מהפעילות המקצועית. קשה לקיים לאורך זמן השתתפות שלא משאירה זמן להתאוששות, והיא נוטה לפגוע באיכות התרומה שלכם. מנוחה אינה פרס על כך שסיימתם הכול; היא מה שמאפשר להמשיך להשתתף. התאוששות יכולה להיות ערבים בלי הודעות מקצועיות, שבוע חופש מפעילות בקהילה אחרי פרויקט גדול, או פשוט פחות התחייבויות.
5. בחנו מחדש. בסוף החודש, או כשהנסיבות משתנות, בדקו את הקצב שלכם. שאלו: האם רמת ההשתתפות התאימה ליכולת שלי? האם תרמתי בדרכים שהיו מועילות? האם אני רוצה להגביר, לשמר או להפחית את ההשתתפות שלי? התאימו לתקופה הבאה. עם הזמן תלמדו אילו קצבים מתאימים לעונות שונות בעבודתכם, והתכנון יהפוך למהיר יותר.

דוגמה מעשית

דוגמה בדיונית

האנשים והפרטים מומצאים כדי להמחיש גישה. אין כאן דיווח על תוצאות.

Grace, יועצת בכירה, חברה בשלושה מעגלים ומנחה במשותף אחד מהם. פרויקט גדול של לקוח ייקח את רוב זמנה בחודשיים הקרובים, ובאמצע התקופה הזאת יש לה גם התחייבות משפחתית.

כשהיא בודקת את היכולת שלה, היא מבינה שהיא יכולה להקדיש לקהילות מקצועיות כשעה בשבוע. היא בוחרת ברמה יציבה במעגל שהיא מנחה במשותף, כי הוא החשוב ביותר בעיניה, וברמה קלה בשני האחרים. היא שולחת הודעה לשותף להנחיה: "החודשיים הקרובים עמוסים אצלי מאוד. אני עדיין יכולה לפרסם את שאלת הדיון החודשית, אבל תוכל לטפל בתגובות לחברים חדשים עד מרץ?" השותף להנחיה מסכים.

Grace גם מחליטה לא לבדוק הודעות במעגל בסופי שבוע במהלך הפרויקט, כדי לשמור על זמן ההתאוששות שלה. בסוף החודש הראשון היא בוחנת את הקצב שלה. היא עמדה בתוכנית ומצאה שהתרומות המעטות יותר שלה היו מחושבות יותר. היא מחליטה להמשיך באותו קצב עד סוף הפרויקט, ואז לבחון מחדש. היא גם מבחינה שהיא מרגישה פחות אשמה על ההשתתפות הקלה יותר, כי בחרה בה במודע.

כלי נלווה: מתכנן יכולת השתתפות

גבולות

• השתתפות מופחתת אינה חוסר מחויבות. קהילות נהנות מחברים שתורמים באופן בר קיימא.
• אם אחרים מסתמכים עליכם, הודיעו מראש ועזרו לארגן כיסוי במידת האפשר.
• חלק מהתקופות של יכולת נמוכה נובעות מנסיבות שאינכם שולטים בהן. אתם לא חייבים הסבר לאיש מעבר למה שנדרש.

פעולה לחברים

בחרו קצב השתתפות ריאלי לחודש הבא. רשמו אותו, כדי שתוכלו להשוות אותו בסוף החודש למה שקרה בפועל.

שאלה לדיון

איך אתם מחליטים כמה להשתתף בקהילות מקצועיות כשהחיים עמוסים?