מצב הקורא
יש שבועות שבהם המחויבויות המקצועיות שלכם מותירות אתכם מלאי אנרגיה. בשבועות אחרים הן מותירות אתכם מרוקנים, גם כשמספר השעות היה דומה. קשה להבין למה, וקשה עוד יותר לדעת מה לשנות לפני שמסכימים לעוד.
הרעיון המרכזי
לא כל פעילות מקצועית דורשת את אותו סוג של מאמץ. שימו לב לדפוסים שחוזרים על עצמם, והתאימו את התזמון, את ההיקף או את התמיכה לפני שאתם מסכימים לעוד.
צעדים מעשיים
השתמשו בצעדי ההתבוננות האלה במשך שבועיים-שלושה, ואז החליטו מה לשנות.
- תעדו פעילויות. במשך שבועיים, רשמו לעצמכם את הפעילויות המקצועיות העיקריות שלכם מחוץ לתפקיד הליבה, כמו דיונים במעגל, אירועים, מנטורינג, שיחות עם עמיתים והתנדבות. אחרי כל פעילות, רשמו בקצרה איך הרגשתם: מלאי אנרגיה, ניטרליים או מרוקנים. שאלו את עצמכם: מה עשיתי, ואיך הרגשתי מיד אחר כך?
- זהו דפוסים. בסוף התקופה, עברו על הרשימות. אילו פעילויות השאירו אתכם בעקביות מלאי אנרגיה? אילו רוקנו אתכם בעקביות? הסתכלו מעבר לסוג הפעילות, אל מאפייניה: שעה ביום, גודל הקבוצה, הכנה נדרשת, והאם הובלתם או רק השתתפתם. שאלו את עצמכם: מה משותף לפעילויות שמעניקות לי אנרגיה? ומה משותף לאלה שמרוקנות אותי?
- אתרו חיכוך שאפשר למנוע. לגבי הפעילויות המרוקנות, שאלו מה בדיוק הקשה עליכם. חלק מהחיכוך ניתן למניעה: פגישה שנקבעה לשעה שבה האנרגיה שלכם בשפל, אירוע שדורש נסיעה ארוכה, הכנה שאפשר לחלק עם אחרים, תפקיד גדול ממה שהסכמתם עליו. חלק מהחיכוך הוא חלק מובנה בפעילויות שעדיין חשובות. שאלו את עצמכם: אילו חלקים בפעילות אפשר לשנות? ואילו הם פשוט חלק מהעבודה?
- התאימו את המחויבות. בחרו שינוי אחד. אפשר להעביר פעילות לשעה אחרת, לצמצם את ההיקף שלה, לבקש עזרה בהכנה, לעבור לתפקיד אחר או לצעוד אחורה. שאלו את עצמכם: מהו השינוי הקטן ביותר שיעשה את ההבדל הגדול ביותר? עם מי אצטרך לדבר?
- בצעו בחינה חוזרת. אחרי כמה שבועות, בדקו אם ההתאמה עזרה, וחזרו על הבחינה לפני שאתם לוקחים על עצמכם מחויבות חדשה משמעותית. שאלו את עצמכם: האם השינוי עשה הבדל? מה למדתי על סוגי ההשתתפות שמתאימים לי?
דוגמה מעשית
דוגמה בדיונית
האנשים והפרטים מומצאים כדי להמחיש גישה. אין כאן דיווח על תוצאות.
מליה, מהנדסת, מתעדת את הפעילויות שלה במשך שבועיים. היא מבחינה ששיחות קטנות עם עמיתים משאירות אותה מלאת אנרגיה, ואילו וובינר חודשי גדול שהיא מנחה יחד עם אחר מותיר אותה מרוקנת עד סוף היום. כשהיא מתבוננת מקרוב, היא מגלה שהחלק המרוקן אינו ההנחיה עצמה אלא שעתיים של הכנת שקפים בערב שלפני. היא מזהה בכך חיכוך שאפשר למנוע. ההתאמה שלה היא לבקש משותפה להנחיה לחלק איתה את ההכנה, ולהתכונן מוקדם יותר באמצע השבוע. אחרי הוובינר הבא היא מרגישה פחות מרוקנת באופן ניכר. היא מחליטה להמשיך להנחות במשותף ולבדוק שוב את רמת האנרגיה שלה לפני שתסכים להוביל מעגל חדש. היא גם מבינה שהניחה שההנחיה עצמה היא הבעיה, ושהייתה מוותרת על משהו שהיא נהנית ממנו אילולא התבוננה מקרוב יותר.
כלי נלווה: בחינה אישית של אנרגיה
יומן פעילויות (שבועיים)
| תאריך | פעילות | מאפיינים (שעה, גודל, תפקיד, הכנה) | מלא אנרגיה / ניטרלי / מרוקן |
|---|---|---|---|
דפוסים שאני מזהה/ה: ________
חיכוך שאפשר למנוע: ________
התאמה אחת: ________
עם מי אני צריך/ה לדבר: ________
תאריך לבחינה חוזרת: ________
האם זה עזר? ________
גבולות
- רמת האנרגיה משתנה מסיבות רבות שאינן קשורות לפעילויות האלה, ובהן בריאות, משפחה ועומס עבודה. פרשו את הדפוסים בזהירות.
- מחויבויות חשובות מסוימות תמיד יהיו תובעניות. המטרה היא להפוך אותן לברות קיימא, לא להימנע מכל מאמץ.
- אם אתם מרגישים תשישות מתמשכת, שקלו לדבר עם המנהל או המנהלת שלכם, עם אדם שאתם סומכים עליו או עם איש מקצוע בתחום הבריאות.
פעולה לחברי הקהילה
השוו איך אתם מרגישים אחרי שלוש פעילויות שונות בקהילה, והתאימו אחת מהן. כתבו כמה מילים אחרי כל פעילות, לפני שהזיכרון של התחושה יתעמעם.
שאלה לדיון
אילו פעילויות מקצועיות מעניקות לכם אנרגיה, ואילו דורשות ממכם יותר מהצפוי?



